הפיכת לשכת המדען הראשי לרשות לאומית לחדשנות יוצאת לפועל, ובינואר 2016 יחל מאמץ משולב להנחלת תצורות עבודה חדשות שיבטיחו רשות גמישה, חדשנית, זריזה ודינמית יותר, העונה בצורה המיטבית על הצרכים של המשק הישראלי.

הקמת הרשות נועדה להבטיח שמירה על התחרותיות של זירת הסטארט- אפ וכן לעודד סקטורים להעצים ולהדגיש פעילויות מו"פ חדשניות. לדברי הלשכה הרשות החדשה, תהווה מכונה משומנת בעלת מגוון כלים ותצורות עבודה, כך שניתן יהיה לייצר תמהיל פתרונות המותאם למאפייני המשק, לצרכי החברות ולשלבי הפיתוח השונים, כך שכל תמריץ יותאם בצורה ספציפית יותר לצורך פרטני של חברה או סקטור, בניגוד למספר המענקים המצומצם והגנרי אשר מציג היום במשרד הכלכלה. בצורה זו הממשלה שואפת להקטין את מעמסת הביורוקרטיה וליצור הזדמנויות עסקיות חדשות, כמו גם לתמוך בקהלים שונים ומגוונים יותר בתעשייה, לפרוץ לשווקים חדשים, לפתח את התעשייה המסורתית ולפשט את תהליכי העבודה הקיימים, אשר עד כה הרתיעו חברות מלגשת לתמיכתו של המדען הראשי. למעשה הכוונה להקל על חיי היזם ולעזור לו כדי להבטיח את מקומה של מדינת ישראל בזירת החדשנות העולמית.

השינויים הצפויים כוללים שינוי מבני וארגוני, ייעול והגמשת תהליכים של בדיקה ואישור הפרויקטים, יצירת הזדמנויות והטבות נוספות, והרחבת כלי המימון המוצעים לחברות. מבין הכלים החדשים שיתווספו ניתן יהיה לראות, מלבד למענקים המקובלים כיום, גם כלים פיננסים נוספים כדוגמת השקעות בקרנות, ערבויות, הלוואות, הנחות ואף שותפות מוגבלת בהון.  הכלים שיוצעו לחברות יהיו תלויי זירה ויותאמו לצרכים המאפיינים אותה, כאשר הזירות עצמן משקפות את שלב החיים של החברה ומאפייני הפיתוח, לדוגמא זירת הזנק, זירת צמיחה, זירת אקדמיה ועוד. לדברי המדען הראשי, אבי חסון, "הקמת הרשות תרכז במקום אחד את הידע וההבנה וגם את יכולת הביצוע והניהול. מהלך שלא מגדיל את הסמכויות, אלא את מאגר הכלים. יכולות אלה יאפשרו לסייע לעשייה הממשלתית להבשיל לרמה שתקדם אותה יותר."

כיצד תיראה הרשות?

הרשות עצמה כפופה למדיניות הממשלה ושר הכלכלה בפרט. היא תכלול מגוון גופים אשר נועדו לייצר מערך בקרה, פיקוח וניהול בדבר הפעילות וסך הכלים שתייצר בעתיד עבור התעשייה. בין הגופים החדשים שיוקמו ניתן למנות את: 1. מועצת הרשות אשר תהיה אחראית על יישום המדיניות, פיקוח שוטף, אישור תקציבי, גיבוש נהלים ועוד. למועצה זו תמונה ועדת ביקורת אשר תעמוד על הליקויים השונים בניהול הרשות   2. המנהל הכללי אשר יהיה אחראי על ניהול הרשות בשוטף, גיבוש תכניות עבודה ואישורן במועצה 3. ועדות המחקר שיפעלו בהתאם למסלולים השונים ויחליטו בדבר מתן הטבות והתנאים לביצוע  4. וועדת נכסים אשר תנהל את סך הנכסים שהרשות תצבור עם פעילותה 5. מבקר פנימי אשר יפקח על פעילות הרשות וכן רו"ח ויועץ משפטי 6.  המדען הראשי, ימשיך להוביל את התחום של החדשנות בארץ ועל ראשו מספר כובעים ביניהם: ראש הרשות, יו"ר המועצה ויו"ר ועדות המחקר, המדען הראשי ימשיך לייעץ לממשלה בשוטף בדבר האופן המיטבי לקידום החדשנות בארץ.

ניתן לראות כי מדובר בשינוי מבני מקיף אשר עתיד לייצר מנגנוני בקרה וניהול אחר הרשות וסמכותיה, אך בד בבד להקנות את חופש הפעולה הנדרש לצורך תמיכה מרבית בתעשייה.

ומה לגבי הידע?

השאלה שמטרידה חברות רבות סובבת סביב סוגיית הידע ומגבלות המדען הראשי הנוגעות להוצאת ידע מחוץ למדינת ישראל, כפי שהוזכר בסעיף 19 ב' לחוק המו"פ הישן. עד כה, כל ידע שפותח בתמיכת כספי המדען הראשי חייב להישאר בישראל, כאשר הוצאת הידע כרוכה בתשלום הנגזר מסכומי הכספים שהתקבלו מטעם המדען הראשי עד למועד העסקה. השאלה הנשאלת היא האם הרשות הלאומית תכיל שינויים מרחיקי לכת בתחום? האם היא תסיר את מגבלת הידע ותאפשר גמישות ברמת מודלי השימוש והמכירה השונים?

נכון לעת עתה, אין הצהרות גורפות בנושא, אך לרשות תהיה הסמכות להחליט עבור כל מסלול הטבה הגדרות ספציפיות ברמת התחייבות על הידע, הייצור וכן אופן החזר התמלוגים. נראה כי תינתן עדיפות להסדר לפיו מקבל ההטבה הינו תאגיד ישראלי והינו הבעלים בידע ,שזה עתיד להישאר בארץ. עדיפות זו יכולה לבוא לידי ביטוי ברמת תנאי ההחזר, גובה ההטבה וכד', כאשר הצפי הוא כי הרשות תשמר את המאמצים להשארת הידע בתוך מדינת ישראל לצורך חיזוק מעמדה אל מול התחרות העולמית. כך או כך, עבור חברות השוקלות הגשה במהלך 2016, נראה כי בשנה הקרובה לא יכול שינוי מהותי בתחום וכי מגבלות חוק המו"פ כפי שהיו ידועות לנו עד כה, יהיו תקפות גם לשנה קרובה.

אז מה קורה בשנת 2016?

בהתאם ללשכת המדען הראשי, הקמת הרשות הלאומית הינו תהליך בהתהוות שקורם עור וגידים ברגעים אלו ממש. טרם יצא פרסום בדבר נהלים ו/או תצורות עבודה חדשות, אלא נהפכו, באמצע נובמבר האחרון פורסם חוזר מטעם לשכת המדען הראשי בו נאמר כי מבחינת השירות ומסלולי התמיכה השונים, לא יהיה כל שינוי באופן ההתנהלות של התעשייה אל מול לשכת המדען הראשי. כלומר, כל המסלולים אשר הופעלו ע"י לשכת המדען עד לינואר 2016, יהפכו להיות מסלולים של הרשות וכל מי שקיבל תמיכה /מענק מטעם המדען הראשי ייחשב כאילו קיבל את ההטבה מהרשות, כאשר התהליכים, הטפסים, הנהלים וגם ההתחייבויות השונות, ממשיכים לחול על החברות.

לסיכום, על אף שאין הצהרות קונקרטיות בדבר השינויים שעתידים לבוא, לא נותר לנו אלא לחכות בקוצר רוח לחדשות מסעירות בתחום ולעדכונים בדבר הטבות חדשות ותצורות תמיכה שטרם הכרנו בארץ.